ב-2024 סוני הצליחו לבלבל את השוק. מצד אחד, החברה לא שחררה ספינת דגל QD-OLED חדשה (תחליף ל-A95L שזכתה השנה בפעם השניה בתחרות ה-value electronics shootout השנתית בניו יורק). לעומת זאת, ה-Bravia 8 דווקא כן קיבלה עדכון, בהתבסס על פאנל WOLED של LG Display.

מדובר במסך מבוסס GoogleTV, כמובן עם כל ההתאמות המיוחדות של סוני. זהו מסך שהוא גאדג׳ט לכל דבר, יש לו הרבה יותר הגדרות ואופציות ממסכים אחרים. כבר בשלב ההגדרות נדרש לא מעט תפעול, מה גם שנדרש רישום באפליקציה גם לשירותי גוגל (לטובת חנות האפליקציות) וכן חשבון של סוני.

מבחינת עיצוב, מדובר במסך יפה. בדומה למסכים אחרים מהדורות האחרונים, מדובר על מסגרת Bezel דקיקה (מעט יותר עבה בתחתית המסך, ככל הנראה בשל האקטואטורים של הרמקולים הוירטואליים) , אך גב עם עיצוב פלסטיק עם ״בטן״ עגלגלה ולכן המסך פחות מתאים לתליה ויותר מתאים לעמוד על שידה.

מבחינת חיבורים, למסך יש 4 חיבורי HDMI, אך כדאי לשים לב שהם לא זהים – חיבור HDMI3 הוא חיבור e-arc שתומך ב-VRR וב-120hz, ו-HDMI4 תומך ב-120hz. את המסך קיבלתי עם מערכת Bravia Theaterbar 8 שמותאמת למסך וכוללת 11 רמקולים בתצורת אטמוס, ועוד 2 רמקולים אלחוטיים אחוריים + סאב. למסך יש גם חיבורי אנטנה עידן+, חיבור אופטי, חיבור רשת, חיבור USB2 וחיבור USB3 שניתן להשתמש בהם לטובת הקלטה (של עידן+ או דברים שאינם מוגנים בהצפנה).

המסך מגיע עם שלט חדש, עם כפתורים שדולקים בחושך וחיבור USB-C לטעינה. לשלט יש יכולות שליטה קולית וכן סנסור תאורה בכדי להתאים את עוצמת אור הכפתורים לתאורה הסביבתית. הוא איננו ארגונומי אך נוח מאוד וקל להבנה ולשימוש. מבחינת שליטה, המסך שולט על מכשירים דרך חיבור HDMI-CEC (כמו appleTV) אך לא תומך בשליטה מבוססת IR לממירים אחרים, מה שאומר שבעלי ממירים כאלה צריכים להשתמש בשלט אוניברסלי או לומד. במבט ראשון הוא נראה אפרפר אך נראה שיש בו כמו נקודות מבריקות (כמו נצנצים).

הפאנל כולל ציפוי מונע החזרי אור שנראה דומה מאוד לשאר המסכים ברמה שכזו.

מבחינת ממשק, הממשק המוכר של GoogleTV נותר די דומה, המסך הראשי כולל אפליקציות והצפת תכנים מתוך אפליקציות. אך יש לא מעט התאמות ממשקיות של סוני. מה שמייצר ממשקים שונים ומשונים אחד מעל השני, חלקם של סוני, חלקם של GoogleTV.

• תפריט הגדרות צף שמזכיר טיפה את הממשק ההגדרות המהירות מהשנים האחרונות של WebOS.
• תפריט הגדרות GoogleTV שמזכיר מאוד את אנדרואיד (שם מקורו, כמובן)
• תפריטים אופקיים של סוני לכניסות, הגדרות שונות ותפריטי HDMI
• תפריטי צד מפורטים להגדרות הוידאו והאודיו

יתרון נוסף שיש ל-GoogleTV הוא האינטגרציה עם Google Home. אמנם זו מערכת שליטה פחות פופולרית בישראל, היתרון שלה היא בכך שהיא נתמכת כאן באופן מלא. וניתן להשתמש בשלט כאמצעי שליטה על ה-Google Assistant. זיהוי הקול עובד בעברית ובאנגלית (לא צריך להגדיר שפה) כאשר הוראות פעולה עובדות על המסך או על הבית החכם (למשל כיבוי והדלקה של המזגן בחדר פעל ללא בעיה כך).

סוני לא צריכה לעבוד קשה כמו יצרניות אחרות בזכות ל-GoogleTV והאפליקציות הרבות שלו. לכן כשמסתכלים על היכולות של החומרה, לא ניתן לשפוט אותם אך ורק לפי האפליקציות שמובנות במסך אלא ביכולות החומרה וכן האפלקציות שיודעות לעשות בהן שימוש יעיל. גם חיפוש קולי עובד מצויין – גוגל כיום מובילים את התחום.

מבחינת סאונד, כאמור את הבדיקה עשינו עם סאונד בר מתקדם, אך יש תחילה לציין שהמסך משתמש בפאנל אקוסטי (Acoustic surface) שעל ידי הרעדת הפאנל עם שני סוגי אקטואטורים (beam לחלקים העליונים והקדמים ו-frame לצדדים) מייצר סאונד שבוקע מתוך המסך ולא מצדדיו כמו אצל היצרנים האחרים. כאשר משלבים גם את ה-Theater bar 8 כל המסך עצמו הופך ל-Acoustic center בעוד ש-11 האלמנטים בסאונד בר יורים את הסאונד לכל עבר.

לאלה מצטרפים שני רמקולי RS5 אחוריים וסאב אשר מתחברים למערכת דרך WiFi ולכן נדרש להם רק חיבור חשמל בלבד. יש לציין שכשאמרו לי שמדובר ברמקולים אלחוטיים, הנחתי שמדובר ברמקולים שדורשים חיבור חשמל קבוע. מתברר שה-RS5 מעט יותר מתוחכמים מזה, והם אכן דורשים חיבור חשמל לכמה שעות בכדי להטעין את הבטריות שלהם (!). אחרי שהם טעונים, דרך החיבור בתחתית הרמקול, הם יכולים לפעול סביב 10 שעות שימוש בפועל (10 דקות טעינה יספיקו לכם לשעה וחצי). בהנחה שרוב הזמן אתם לא משתמשים ברמקולים האחוריים, זה אומר שאתם יכולים פשוט לקחת אותם למטען ולהחזיר אותם למדף אחרי שהם טעונים ומוכנים לפעולה, או להשאיר אותם מחוברים כל הזמן (אם כי, ה-RS3 מתאימים יותר למי שלא מעוניין ברמקולים נטענים). ל-RS5 יש רמקולי אטמוס שמופנים לתקרה והם אומני-כיווניים (כלומר, הם מייצרים "מתחם סאונד" שהוא לא ממוקד). ל-RS5 יש נורות בתחתית שמציינות מצב חיבור וכן מצב בטריה/טעינה (3 נורות לבנות). החסרון העיקרי של שימוש בחיבור אלחוטי מלא הוא שנדרש להדליק את הרמקולים במידה ואתם לא השתמשתם בסאונד ההקפי זמן מה (חיבור קבוע לחשמל מייתר את הצורך).

הסאונד מכל הסיפור הזה הוא יוצא דופן בוודאי למערכת מבוססת sound bar, ואשר נותן חוויה עוצמתית שעטפה אותי ב-360 מעלות במיוחד כאשר צפיתי בתוכן אטמוס. את כל החיבוריות ביצענו דרך האפליקציה Bravia connect אשר גם מאפשרת קינפוג של המערכת וכן כיול שלה בעזרת המיקרופון של הטלפון.

התמונה הימנית של הכיול הפוכה מכיוון שעליך להחזיק את הטלפון הפוך עם המיקרופון כלפי המערכת… המערכת ממפה את המרחקים והדיליי של החדר. ניתן לשנות את ההגדרות לסאונד או דרך האפליקציה או דרך ממשק המסך עצמו. אצלי, למשל, בשל מגבלות גודל חדר הבדיקה, הסאב מאוד קרוב לעמדת ההאזנה, ולכן נדרש הפחתה מעוצמת הסאונד המומלצת של סוני.

מסך חכם והאפליקציות

היתרון של אנדרואיד (הבסיס של GoogleTV) הוא ללא ספק בפשטות של יצירת אפליקציות. אפילו אפליקציות כמו דפדפנים, תוכנות VPN ותוספים כמו מקלדות ושפות אלטרנטיביות יכולות לשפר את השימושיות של המסך. החסרון הוא כמובן המורכבות של ניהול והתעסקות בזה, והסכנה של אפליקציות זדוניות או רוגלות.

המעבד של המסך מספיק מהיר בכדי להריץ אפליקציות די מתוחכמות. למרות שה-Bravia 8 מהיר מאוד, הוא עדיין מוגבל מבחינת מהירות הרשת ל-100Mbps כמו יצרנים אחרים . משום מה גם ב-WiFi לא הצלחתי לסחוט ממנו ביצועים מהירים משמעותית מקצב זה. משמעות הדבר הוא שברשת המקומית הצלחתי למשוך כ-80Mbps לפני שהמסך התחיל לגמגם. יש לציין שאין באמת הרבה צורך בקצבי נתונים גבוהים מכך, שכן תוכן אמיתי, כולל כזה שמקורו ב-BD UHD, אינו מגיע לרוב לשיאים כאלה.

המסך תומך פשוט בכל הפורמטים שניסיתי – גם בקידוד אודיו (אטמוס, DTS, פורמטי HD) וגם וידאו (HLG, HDR, DolbyVision). הצלחתי בקלות להריץ VLC, Kodi ו-Stremium שהם אפליקציות פופולריות מאוד באנדרואיד ובמחשבים אישיים והם עובדים נהדר, אם כי:

• VLC –  משום מה לא תומך כראוי ב-Dolby Vision
• KODI – הממשק של Kodi לא שונה משמעותית כבר למעלה מעשור, הוא לא נוח במיוחד על טלויזיה אבל הוא רץ על ה-Bravia באופן יוצא מהכלל – כולל תמיכה מלאה ב-Atmos, פורמטי אודיו שונים ומשונים, HDR, Dolby Vision ותרגום. למען האמת זה המסך הראשון שפגשתי שאני יכול להגיד שהופך סטרימר לדבר מיותר לחלוטין.
• Stremium – תוכנה שבמקור נוצרה בכדי לייצר ממשק אחיד לכל האפליקציות סטרימינג ולאפשר קפיצה ישר לתוכן, אך עם פלאנגינים מתאימים יכולה גם למשוך תכנים נוספים. אותם יכולות סטרימינג לא עבדו טוב במיוחד, ככל הנראה כי נדרש מקום אחסון ו-Buffering שבסטרימרים עוברים טוב יותר.

כמובן שיש ב-GoogleTV את כל האפליקציות של הספקיות הישראליות והבינלאומיות שפועלות בישראל: דיסני+, אפל+, אמזון, יס, סטינג, הוט, נקסט, פרי, סלקום. מקווה שלא שכחתי אף אחד (פרטנר כיום עובדים על תשתית סטינג).

נקודה ראויה לציון היא אפליקציית Bravia core. סוני מחזיקה אולפן הפקות קולנוע שמפיק למשל את סרטי ספיידרמן, וונום, גרפילד ועוד. האפליקציה מספקת כיום את איכות הוידאו הגבוהה ביותר (בהפרש) ביחס לשאר אפליקציות הסטרימינג (רובן עומדות על 16Mbps מקסימום, בעוד ש-Bravia Core מסוגל להגיע ל-80Mbps!). הבעיה? נראה שסוני בחרה מספר מצומצם של מדינות להשיק את השירות ולמרות שבשמחה הייתי צופה בסרטים האלה ללא תרגום, האפליקציה מחזירה שגיאה כשפותחים אותה בישראל, למרות שהיא מגיעה מותקנת על גבי המסכים. נקווה שהנושא יפתר בשלב כזה או אחר, זה בהחלט יתרון משמעותי של סוני שכרגע לא בא לכדי ביטוי אצלנו.

אפליקציה אחת שסוני מקדמת היא שומר המסך שמשלבת את יכולות שומר המסך של GoogleTV ששודרג מעבר לתכנים הרגילים גם עם תכנים שונים של צילומים ואומנות (כמובן שאפשר גם להשתמש בספריית התמונות שלכם מ-google photos).

איכות תמונה

כפי שכבר ראינו לא פעם, איכות תמונה של מסכי OLED היא תמיד מצויינת, השאלה היא איך סוני יכולה/מצליחה לשדרג אותה עם היכולות המיוחדות שלה.

חשוב לציין שלא כל כניסות ה-HDMI במסך ה-Bravia 8 זהות. חיבורי HDMI1 ו-HDMI2 מיועדים לחיבורים פשוטים יותר בעוד של-HDMI3+HDMI4 יש יכולות נוספות. בכדי לקבל את מלוא רוחב הפס, חיברתי את ה-AppleTV4K לחיבור HDMI4. כשעושים כך, המסך מזהה ומתחיל לשאול סדרת שאלות שתפקידן להגדיר את הכניסה כראוי.

לכל כניסה (שמאפשרת זו) יש שלושה מצבים:

• תבנית רגילה – מקבל Dolby Vision אך מגביל את קצב ה-frame rate
• תבנית משופרת – תואם Dolby Vision אך פותח עוד אופציות וקצבי נתונים
• תבנית משופרת (מתקדם) – חוסם Dolby Vision אך מצד שני מגיע למקסימום קצבי נתונים ופריימים שהמסך תומך בהם.

בנוסף אפשר להדליק או לכבות את מצב VRR עבור מכשירים שתומכים בו.

משום מה המסך היה רגיש יותר לחיבור DV כשניסיתי להעביר אותו בקצב 50+60 הרץ בתצורת YUV 4:4:4. לבסוף, נדרשתי להחליף לכבל מעט יותר מתקדם (מוזר שבמסכים אחרים הכבל הקודם פעל כשורה), עם HDMI4 ואז הכל עבד אפילו במצב ״תבנית רגילה״. למסך מספר מצבי כיול, כולל מצב IMAX ו-professional, אך את הצפיה ערכתי במצב קולנוע.

עיבוד התמונה של סוני תמיד היה מוצלח. סוני מדברת על זיהוי סצינות בעזרת AI וכן זיהוי פנים אנושיים (להבדיל מאנימציות, חיות וכו') והתאמת גוונים וחדות עבורם, כולל כאשר אנשים נמצאים בקבוצות גדולות או כאשר הפנים מוצגות מזויות שונות ולא רק פרונטלית.

בראט פיט מלא חיים ופאתוס כתמיד בממזרים חסרי כבוד.

צבעים יוצאים מהכלל ב-Mad Max.

עיר החטאים קונטרסטית וחדה

הסצינות בפרק השני של Dune שצולמו באינפרה אדום הם מדהימים באיכותם, חדים וקונטרסטים.

חיי פאי ב-HDR צבעוני ומדהים ביופיו.

מדידות

מבחינת כיול הלבן – מדדנו 6756 מעלות קלווין במצב מכוייל, מספר גבוה למדי. הייתי מצפה למספר קרוב יותר ל-6500 מעלות קלווין.

עם זאת, הגראפים די שטוחים ולכן נראה שמדובר בסוג של פשרה שסוני ביצעה בכדי לשפר מעט את עוצמות האור.

במצב מכוייל הגאמה של המסך ב-SDR עומד על 2- (שווה ערך לכ-1.93). במצב אפס נמדד גאמה 2.01. מדובר בגאמה נמוכה למדי, מה שיתן יותר פירוט אך התמונה תהיה פחות קונטרסטית. גם כאן מדובר בהעדפה מעט תמוהה בעיני מצד סוני. למסך יש טינט ורדרד בזויות מסויימות כאשר צופים במסך מקרוב בזוית קיצונית, בדומה לאפקט דומה שראינו בעבר בפאנלי WOLED  של LGD.

יש לציין שסוני אגרסיבית מאוד בעולמות ניהול האנרגיה בכלל ובעוצמות הגבוהות בפרט. משמעות הדבר הוא שמדידות המסך היו מעט לא עקביות שכן המסך הפחית מהר מאוד את עוצמות האור ונדרשו מספר רב של מדידות בכדי להגיע למספרים שנמדדו:

• במצב מכוייל – 112 ניטים
• במצב דינמי – 121 ניטים
• במצב HDR מכוייל – 476 ניטים
• במצב HDR לא מכוייל – 1039 ניטים שיורד אחרי כמה דקות ל-715 ניטים

כפי שניתן לראות, הפאנל בעל יכולות עוצמת אור גבוה מאוד (ככל הנראה מדובר בפאנל מסוג EVO) אך סוני מאוד זהירה בהצגת עוצמות אור חזקות על הפאנל לאורך זמן. ככל הנראה סוני משתמשת בעוצמות האור הללו באופן מאוד זהיר בכדי לשמור על אורך החיים של הפאנל ולמנוע צריבה. יתכן גם שהם מפחיתים באופן זה גם את הספקי החשמל שהמסך צורך. עובי המסך ככל הנראה משחק תפקיד נוסף בזהירות של סוני ומשמש כאמצעי לקירור הפאנל, מה שמונע צבירה וצריבה עוד יותר.

הגרף הספקטוגרפי מציג גרף ללא היעילות הגבוהה יותר של QD ולכן בשילוב עם מדידת עוצמות האור ניתן להבין שמדובר בדור שני של פאנל EVO של LG Display.

מבחינת כיול הצבעים, אפשר לראות שסוני מעט חורגת מחוץ למסגרת REC709 בגוונים הירוקים.

למסך יש מספר מצבי טווחי צבע, אך ניתן לראות מעט מאוד הבדל בין מצב DCI-P3 לבין REC2020, נראה אם אתם תצליחו לראות הבדל במדידות למעלה. בשניהם יש לציין שיש חוסר מסויים של כיסוי ביחס למה שרצוי כיום להגיע עם מסך פרמיום ב-DCI-P3, במציאות מדובר בצבעי קיצון שנדיר שנראה אותם בתוכן אמיתי.

העיבוד של המסך מעכב את הוידאו ב-177.3 מילי שניות במצב רגיל. במצב Game mode, ה-latency יורד ל-9.3 מילישניה. מרבית הפיצ'רים של הגיימרים נוגעים לנושא עיבוד התמונה, תמיכה ב-VRR, המסך מוסיף רק שיפור כוונות עבור משחקי FPS.

סיכום

מדובר במסך מצויין שעומד בקו הראשון של מסכי פרמיום. מבחינת הסאונד, המסך עם ובלי הסאונד בר (במיוחד עם) הוא יוצא מהכלל. עיבוד התמונה של המסך מהטובים שראינו. מבחינת אפליקציות חכמות, ראינו את האפליקציות המתקדמות ביותר (Kodi) ומבחר גדול של אפליקציות ייחודיות. גם הסייעת של גוגל מסוגלת להתמודד היטב עם עברית ואנגלית ועבדה ממש טוב.

מצד שני, החסרון של GoogleTV היה המורכבות של ההתקנה והממשק לא עקבי – ממשקים שונים עבור מצבים שונים: לעיתים פס תחתון, לפעמים פאנל צף משמאל ולפעמים ממשק גוגל/אנדרואיד.

מדובר במסך אידאלי למי שהוא טכני, יש לו טלפון אנדרואיד ואוהב להתעסק עם גאגד'טים. מדובר באחד המסכים הראשונים שבאמת הופכים סטרימרים לעניין מיותר.

מחירים רשמיים לצרכן

מודל	גודל	מחיר
K77XR80PAEP	77"	15,490 ש"ח
K65XR83AEP	65"	9,990 ש"ח
K55XR83PAEP	55"	7,880 ש"ח
HTA8000	סאונד בר	4,290 ש"ח
SA-SW5	סאב 300W	3,990 ש"ח
SA-RS5	רמקולים אחוריים אלחוטיים	3,990 ש"ח